האם קצב הזחילה של צינורות PE גדל בסביבות בטמפרטורה גבוהה?

בסביבות בטמפרטורה גבוהה, קצב הזחילה של צינורות PE אכן עולה משמעותית. קצב זחילה מתייחס לקצב שבו חומר עובר דפורמציה הפיכה תחת לחץ ממושך. ההשפעה של טמפרטורה גבוהה על קצב הזחילה של צינורות PE מתבטאת בעיקר במספר היבטים:
ראשית, טמפרטורה גבוהה מגבירה באופן ניכר את יכולת התנועה התרמית של מולקולות פוליאתילן. משמעות הדבר היא שמולקולות נוטות יותר לנוע ולהתארגן מחדש בטמפרטורות גבוהות יותר, מה שהופך את החומר לרגיש יותר לעיוות פלסטי. ניידות מולקולרית מוגברת זו מובילה לעיוות גדול יותר וזחילה בצינורות PE תחת טמפרטורות גבוהות.
שנית, טמפרטורה גבוהה מורידה את טמפרטורת מעבר הזכוכית של חומרי PE, מה שהופך אותם לרכים יותר ונוטים יותר לעיוותים בסביבות בטמפרטורה גבוהה. אפילו מתחים נמוכים יחסית יכולים לגרום לעיוות מתמשך בתנאים כאלה.
בנוסף, טמפרטורות גבוהות מאיצות את הרפיה של הלחצים הפנימיים בתוך החומר, ומעודדות עוד יותר את התנהגות הזחילה. לפיכך, תופעות כמו הרפיית מתח, שעשויה להיות עדינה בטמפרטורת החדר, מצטברות עם הזמן ומחמירות את הזחילה בצינורות PE בחשיפה ממושכת לטמפרטורות גבוהות.
לבסוף, גורם הזמן הוא מכריע בהגדלת קצב הזחילה של צינורות PE בסביבות בטמפרטורה גבוהה. בדרך כלל, קצב הזחילה מואץ עם הזמן בטמפרטורות גבוהות, מה שמעיד על כך שצינורות PE המשמשים לאורך תקופות ממושכות בתנאים כאלה עשויים לחוות זחילה בולטת ומהירה יותר.
לכן, תכנון הנדסי חייב לשקול את ההשפעה של טמפרטורות גבוהות על קצב הזחילה של צינורות PE. בחירת חומרי צינור מתאימים, שיפור חומרים ויישום אמצעי בקרת טמפרטורה יעילים יכולים למתן או לעכב את ההשפעות השליליות של סביבות בטמפרטורה גבוהה על זחילת מערכת הצינורות, מה שמבטיח אמינות ובטיחות לטווח ארוך של המערכת.